אורקא
לעזור לאור לעבור ליווי ומנטורינג בטבע
נתבונן. נקשיב. ננשום
וצעד אחר צעד נסיר
את המכשולים המונעים מאיתנו
להיות באור.
יש זמנים בחיינו בהם אנו מרגישים קצת אבודים. הדרך פתאום אינה ברורה לנו כפי שאולי היתה בעבר. אנחנו פתאום איננו ברורים לנו.. מה אני בעצם רוצה? למה לא טוב לי?....משהו מרגיש כבוי. חסר.
יש כאלה שפשוט ממשיכים, כמו על טייס אוטומטי, יש את אלו שאומרים 'ככה זה החיים', ויש את אלו שמחליטים לצאת לדרך. לחפש.
ההחלטה לחפש מחייבת לצאת מאיזור הנוחות ולהתחיל לשאול את עצמנו שאלות.
זוהי החלטה אמיצה שמעמידה לעיתים אתגרים אך בד בבד זוהי הזדמנות נפלאה לברר ולדייק את משאלות הלב שלנו, לשחרר את מה שכבר לא משרת אותנו, לגלות מחדש את עצמנו ואת עוצמותינו וליצור בתוכנו מרחב שיזמין כניסת רוח חדשה לחיינו,
הרוח האותנטית שלנו.
"עלייך ללמוד דבר אחד
העולם נברא כדי שנהיה בו חופשיים.
וותר על כל העולמות האחרים
חוץ מהעולם אליו אתה שייך.
לפעמים צריך את החשיכה ומתיקות הבדידות
כדי ללמוד
שכל דבר או כל אחד שאינו מחיה אותך,
קטן מידי עבורך"
דיוויד וואייט
מה מחייה אותי? מה מכבה אותי?
במפגשים ויציאה אל הטבע, ניצור מרחב בטוח ושקט, בו נשאל את השאלות הנכונות ונלמד להקשיב לתשובות הבאות מבפנים. לאמת שבך.
נשלב כלים חוייתיים שונים - התמקדות, מיינדפולנס, שמאניזם וטקסים, שיסייעו לך במסע להכיר ולהתחבר מחדש לעצמך,
מסע רפואה לנפש ולנשמה שיאיר חלקים בך מהם התנתקת, ואולי קצת שכחת..
מסע של היזכרות במהותך האותנטית, ובמתנך הייחודית לעולם...
לנשום...
אודות דרכי:
לפני מספר שנים, לאחר יותר משני עשורים בהם התשובה על השאלה מה אני עושה בחיים הייתה לי ברורה - אני במאי סרטים ואמן רב תחומי, התחלתי להרגיש שמשהו חסר בי. אותו משהו לא היה ברור בתחילה, אלא יותר מעין חוסר שביעות רצון מתמשך מלווה בתחושה שסביבת העבודה בה הייתי ופרחתי כל כך הרבה שנים, כבר אינה המקום שלי יותר. בתקופה זו מצאתי במיינדפולנס, דרך אותה אני מתרגל כבר שנים רבות, מרחב של יציבות ושקט. שקט המאפשר להקשיב לקול הפנימי ובעיקר לשאול את עצמי שאלות....לפעמים השאלות הביאו איתן תובנות מפתיעות לפעמים השאלות פתחו פתח לעוד שאלות, עמוקות יותר, והחיפוש הזה החל ליצור דרך אשר הובילה אותי ועדיין מובילה אותי. דרך מורים שונים מתקופות שונות, דרך חויות מרחיבות תודעה, לימודי אקו-תראפיה, פוקוסינג, גישור וטיפול הוליסטי.... חזרה אל עצמי, אל ההיזכרות והחיבור למהות האותנטית שלי.
זוהי דרך מרתקת, מאתגרת ורבת פיתולים. היום אני יודע להעריך את מתנותיה ובשל לחלוק את נסיוני בה עם אחרים. לא כמורה כי אם כמלווה, תומך וכחבר לדרך.
שמי הוא ליאור הר-לב. לעיתים אני נקרא אורקא.